המוצרים המשמשים אותנו התחילו את דרכם כרעיון, כקונספט בסיסי הנוגע לדרך שבה הם יראו ולפונקציונליות שלהם. אך האם המוצרים שאנו רוכשים בחנות נראו מלכתחילה כפי שהם כיום, או שמא הם עברו שלבים ראשוניים של יצור בכמות מועטה ושיפור המוצר עד להשגת העיצוב הסופי? במרבית המקרים נגלה כי לפני שמוצר עובר ליצור המוני, נבנה אב טיפוס מחומרים שונים על מנת לבחון את חוזקותיו ואת חולשותיו לכשיצא לשוק, לאחר מכן המוצר יעבור ליצור המוני. כיצד יעובד חומר הגלם למוצר? נסקור בקצרה מספר שיטות יצור המשמשות בתעשייה כיום.
תבניות סיליקון
חומר הסיליקון הגמיש משמש ליצירת תבניות לחלקי המוצר השונים. ממש בדומה לתבניות הגמישות שבהן אנו משתמשים על מנת להקפיא מים וליצור קוביות קרח בצורות שונות. הסיליקון הוא גמיש, קל לעיבוד ומצטיין בעמידות גבוהה בטמפרטורה קיצונית – גבוהה או נמוכה. יתרון נוסף שיש לתבניות אלה הוא היכולת לנתק אותן בקלות מהמוצר המוגמר – תכונות שהפכו את אותו החומר גם לנפוץ מאוד בתעשיית האפייה.
יציקות אלומיניום
יציקות אלומיניום מאפשרות ליצור מוצרים ברמות דיוק גבוהות, שבהן חלקי מילימטר ספורים עשויים להיות קריטיים לשימוש במוצר. האלומיניום הוא מתכת קלה להמסה ולעיצוב בצורה הרצויה, ולאחר שהתקרר הוא מספק דגם מדויק של המוצר המוגמר. שיטה זו אופטימלית ליצירה של דגמי מוצרים בעלי פריטים קטנים רבים, חלקם בזוויות שונות. השיטה אידיאלית גם להכנת אב טיפוס עובד, הכולל מגוון רחב של חלקים עדינים מיציקות אלומיניום.
עיבוד שבבי
שיטה נוספת ליצור היא באמצעות עיבוד שבבי, המכונה בלעז CPC. שיטה זו מבוססת על טכניקה המזכירה פיסול – אך במקום ידו של האומן, מכונה שתוכנתה מראש מעצבת את חלקי המוצר. חומר הגלם, המגיע במקור בצורה של קוביה, חרוט, צינור או צורה מתאימה אחרת עובר כרסום או חיתוך באמצעות קרן לייזר או פלזמה. החיתוך מסיר את החומר המיותר והצורה המבוקשת נבנית. חלק מהמכונות גם מסוגלות לכופף את החומר ולסובבו על צירים על מנת להגיע לצורה סופית מדויקת וכך ליצור אב טיפוס יחיד או מוצרים מוגמרים בכמות קטנה.